המגלומניה של דאלי

אני, דאלי

היית כמוני או שמא אני כמוך. קראתי עליך, קראתי על יצירותיך ולמרות שאינני בקיא בפרטי הפרטים הביוגרפיים אני חש הזדהות עמוקה עם פועלך, עם דיעותיך, עם מה שייצגת,
עם מצבי הרוח שלך, הקפריזיות, הטירוף, חוסר השליטה והעבדות לגאונותך

דאלי, יסוד הצואה

אני עשוי להסתכל בך ולראות במגלומניה האינפנטילית שלך משהו חמוד עד כדי כך שבא לי להדביק לך נשיקה מצלצלת על המצח, כמו שאני עשוי לראות בה משהו מגעיל כל כך עד שבא לי לדחוף את הראש שלך אל תוך דלי של צואה, כדי שתקבל קצת פרופורציות. יכול להיות שאני מבקר אותך רק בגלל שהקונצנזוס עוד לא התיר לי להיות כמוך ולהיות
נערץ על כך או שלפחות להימחל מוכנית. אני מבקר אותך מתוך קנאה, למרות שאני די בטוח שלהיות אתה לא היה תענוג גדול, בטח לא לאחרים

מבנה רך עם שעועית מבושלת

אה ועוד דבר, מלחמת אזרחים בספרד או לא מלחמת אזרחים בספרד, עבורי עוצמת הרגשות האדירה הזו של קונפליקט וייסורים הינה ביטוי לפנימיות דווקא, שבמקרה הזה מתבטאת במיניות אגרסיבית וכוחנית. ואולי דווקא זה היה הסוד האמיתי שלך